• סוזי בר

מה בין בלה צ'או של בית הנייר ו-8 שעות עבודה בחוק?

יש רגעים כאלה, שכששומעים שיר הוא נתקע ומתנגן בראש שוב ושוב. זה מה שקרה לי עם השיר "בלה צ'או" שמלווה את הסדרה המדוברת "בית הנייר", שאמנם עוד לא ראיתי (מחכה  לאיזו שפעת שתשבית אותי ל-48 שעות ואז אצפה בה ברצף, כי סדרות אני רואה רק ברצף). השיר הזה תפס אותי חזק ולא רק אותי, בכל מקום הוא הושמע ואף הפך לפרסומת לבנק ועוד׳.


קצת הסתקרנתי מה הסיפור מאחורי השיר, וחקירה ברשת הניבה המון גרסאות. השיר נכתב והושמע לראשונה כשיר מחאה איטלקי בסוף המאה ה-19, כאשר בחודש מאי היו נאספות מכל רחבי איטליה ומגיעות לעמק הפו בצפון איטליה ה"מוֹנְדִינֶה". היו אלה פועלות קשות יום, נשים עניות שתפקידן היה לנכש את העשבים השוטים ואח"כ לשתול את שתלי האורז. העבודה הייתה בשדות המוצפים, כשהן שקועות עד הברכיים במים, הגב כפוף ועבודתן נעשית לעיני מפקחים גברים שהיו מתעמרים בהן. 


בתנאים אלו החלו  להתפתח שירי מחאה לצד התארגנויות ושביתות. בשירי המחאה קראו הפועלות לתת להן תנאים טובים יותר ועוד. בעקבות המחאה שהתרחשה בין השנים 1906-1909, הוסדר יום עבודה בן 8 שעות וניתנו הפסקות. כן, אז בזכות מאבקן של אותן נשים אמיצות זכינו ליום עבודה בן 8 שעות שעושה את ההבדל בין עבדות לחירות.

בהמשך אומץ השיר ע"י הפרטיזנים האיטלקים אשר נלחמו במלחמת  העולם השנייה נגד המשטר של מוסולני  הפשיסט והמשטר הנאצי. בלה צ'או היה השראה לכל הפרטיזנים שעזבו את ביתם ומשפחתם ויצאו למלחמה. 

אך לא רק הפרטיזנים הושפעו. מתנגדי משטר בכל רחבי העולם התאהבו בשיר והוא הושמע באין ספור גרסאות- במחאת הסטודנטים בשנות ה-60, במחאה נגד מלחמת ויטנאם, בקובה, ברית המועצות  ובסין העממית .

לא מפתיע שגם את הסיפור של בלה צ'או התחילו נשים. מחאה וכאב של נשים על תנאי עבודה, כבוד וחירות הפכו לסמל בינלאומי. הקשבתי לאין ספור גרסאות ובהמון שפות ואת אלו אני הכי אוהבת

מתוך  כבוד למאבק הנשים לֶה מוֹנְדִינֶה, מנכשות  האורז, זו גרסת השיר המקורית:



הגרסה של בית הנייר שעוררה את סקרנותי:



ובלה צאו שמקפיצה את אירופה:


בלה צאו ממשיך להתנגן אצלי בראש, ועכשיו גם אצלכם לא?