• סוזי בר

הסוד של תאילנד



הואה הין (Hua Hin) הוא יעד אקזוטי וסודי שהתאילנדים נופשים בו והישראלים רק מתחילים לגלות אותו.

170 ק״מ מבנגקוק לכיוון דרום, שלוש שעות נסיעה אם יש מעט פקקים (בערבי חג כשכולם על הכביש 4.5 שעות), הגענו יומיים לפני חג המים - ״הסונגקראן״ - ראש השנה התאילנדי שבו כולם יוצאים רטובים (אל תדאגו, מלחמת המים תפסה אותנו בקוסומוי).


הואה אין היא עיר קיט של המקומיים, ואני מתכוונת לאלה שהם מעשירי תאיילנד, והיא נמצאת בפרובינציה ״פראחואפ״. 840 קמ״ר של עיירות וכפרי דייגים שבהם הזמן כמו עצר מלכת, מלאה בג'ונגלים שעוד לא נפגעו מההתמסחרות של תאילנד.

עשרה ק״מ של חופי ים הפכו אותה בשנים האחרונות ממקום שומם למקום מתויר שהעולם רק מתחיל לגלות. מקום שיש בו את הקסם התאילנדי של חופים ונופש פעיל, מעניין ובעיקר מותאם למשפחות.

הכול התחיל אצל המלך ראמה השביעי אשר בנה את בית הקיץ שלו במקום ב-1928. המלך נפטר שנתיים אחרי, בית הקיץ הפך למוזאון והעיר הרוויחה מיתוג מלכותי שפורש עליה את חסותה.


אין בה חיי לילה סוערים עם כל מה שמתלווה לאותם לילות, מה שהופך אותה לנהדרת למשפחות. העיר נסגרת סביב חצות הליל, יש מועדונים ופאבים שממשיכים לעבוד אבל מספרם מועט ובגלל המיתוג המלכותי רמת הפשיעה נמוכה והמאפיה התאילנדית לא נמצאת בסביבה.



אז מה יש בהואה אין

מגרש גולף ברמה בינלאומית, רצועת חוף מקסימה שבה כל אחד יכול למצוא מה שהוא אוהב, מחופים מלאים לרצועות חוף מבודדת, ספורט ימי מפותח, אופנועי ים, סקי, בננה, kiteboard, ושלושה פארקי מים ביניהם וואנה נאוה עליו ארחיב בנפרד, שוק אוכל תמרידני, שוק האמנים סיקאדה, קניון יקר ״בלו פורט״ למי שמממש ממש חייב מותגים בינלאומיים, מקדשים וטיולי טרקטורונים.

בערב הראשון שלנו הילדים רצו אוכל ישראלי אז הלכנו ל״עוגן״ מסעדה ישראלית מעולה באמצע הואה אין והפתעה הפתעה, הבעלים חבר של דודו מילדותו בקראון קרית אונו, דיוויד מרציאנו (לדודו יש חברים בכל מקום בעולם, לא אתפלא אם גם באמצע המדבר מישהו יקרא לו משום מקום). ב״עוגן״ מבשלת בת הזוג של דיויד מרציאנו אוכל ישראלי־מרוקאי, מטבוחה שסבתא רותי מלכת המטבוחות הייתה אוהבת.

דג חריימה טריפוליטאי מושלם, סלט ירקות נהדר, קבב מעולה, ציפס עבה, חומס ופירורי בשר, בקיצור היה מושלם והרגשנו בבית.


אכלנו אוכל רחוב ונשארנו לספר על זה

בארץ כשתכננו את הטיול אמרנו ״אוכל רחוב בדוכנים? אין מצב.״ אבל בסוף לא חששנו ולא התאכזבנו.

סיקאדה מרקט (CICADA) הוא שוק שונה ומעניין, עם הרבה סטייל והשקעה של עיריית הואה אין. הסיקאדה קורה רק בסופי שבוע וממוקם רק שתי דקות מהמלון שלנו.


אז מה עושה אותו כל כך מיוחד? לדעתי זה השילוב בין אומנות עכשווית, עבודת יד מקומיות, תרבות, מוסיקה ואוכל מקומי ומערבי.


כן, אכלנו בדוכנים, הכול נראה והרגיש נקי, היגייני ומסודר, קנינו קופונים, חילקנו לילדים וכל אחד הלך ״לצוד״ את מה שבא לו. ממש חגיגה (אנחנו לא אוכלים חזיר ופרות ים אבל עדיין אפשר להסתדר מעולה).



תפסה לי את העין תערוכה מקסימה של אמנים מקומיים צעירים שהרשות המקומית עוזרת להם להיחשף ולמכור את עבודתם. הלכנו גם לאמפיתיאטרון עם מופע שלא הבנו אבל הקהל צחק והיה מרוצה, כולם מחייכים, אדיבים. מה יש לומר, ערב מושלם. הואה היין בהחלט מקום למשפחות.



הסיקאדה פעיל רק בסופי שבוע שישי שבת וראשון ובערב בלבד החל מהשעה 16:00 ועד 23:00 (אמרתי לכם, מקום למשפחות. הולכים לישון מוקדם). ערב קודם ביקרנו בפסטיבל תמרהינדי הסמוך לסיקאדה, האוכל היה מושלם, מוסיקת רקע נעימה, והרכב מוסיקלי ששר באנגלית את כל שירי הנינטיז. עשה שמח, האוכל מוגש בצלחות חרסינה ובסכום, חוויה שונה מהחד פעמי שאנחנו מורגלים בו, אולי כי יש המוני עובדים ועלות כוח האדם פה היא זולה, ואולי כי באמת אכפת להם מהסביבה.




מה לא עשינו

ויתרנו על ביקור בחווה להצלת חיות החווה ממוקמת בשיפולי שמורת Kaeng Krachan, שמורת הטבע הגדולה בתאילנד המופעלת ע״י מתנדבים מכל העולם ומטפלת בפילים, קופים, דובים, ציפורים, איילות, אבל אני חושבת שלהצטלם עם בעלי חיים ולגרום להם סבל (הרי עשרות ומאות אנשים מצטלמים לא רק אנחנו) לא שווה שום תמונה, אז נמנענו מלעלות על פילים ולחבק נחשים, וגם לחווה לא נסענו למרות ששמענו שהיא מיוחדת.


בקרוב אפרסם את הכתבה על וואנה נאוה, פארק המים האקסטרימי. מקווה שתהנו :)